Movie - Hindu Nectar: Spiritual Wanderings in India

A soul-full film about India   

Un alma - película completa sobre India   

נשמה - סרט מלא על הודו

A soul-full film about India
A daughter’s journey distilling the nectar of the stories and songs she heard as a child. Weaving ancient texts in the fabric of modern life. Rediscovering the land of her childhood, absorbed from her mother, where religion was synonymous with the celebration of life, in all its colours. Journeying from the Himalayas to the Peninsular India, through rivers, mountains, forests, caves. She meets many practitioners. Each conversation reveals unfathomable depths to seemingly simple rituals she inherited. The nature of life. Why we are born? Why we die? What is change? And what amidst Life’s constant flux is the One.... constant, unchanging, unmoving?

Una película-alma llena sobre la India.

El viaje de un hija destila el néctar de las historias y canciones que escuchaba cuando era niña. Tejiendo textos antiguos en el tejido de la vida moderna. Redescubriendo la tierra de su infancia, se absorbe de su madre, donde la religión era sinónimo de la celebración de la vida, en todos sus colores. Viajando desde el Himalaya hasta la península de la India, a través de ríos, montañas, bosques y cuevas. Ella se encuentra con muchos practicantes. Cada conversación revela profundidades insondables a rituales aparentemente simples que heredó. La naturaleza de la vida. ¿Por qué hemos nacido? ¿Por qué morimos? ¿Cuál es el cambio? Y lo que en medio de un flujo constante de la vida es el Uno .... constante, inmutable, inmóvil? 

נשמה - סרט מלא על הודו

המסע של בת אל הנקטר המזוקק של הסיפורים והשירים ששמעה בילדותה. אריגת טקסטים עתיקים במרקם החיים המודרניים. לגלות מחדש את ארץ ילדותה, אשר ספגה מאמא, שבו הדת הייתה שם נרדף לחגיגה של חיים, בכל הצבעים שלה. מסע מהרי ההימלאיה ליבשת הודו, דרך נהרות, הרים, יערות ומערות. בדרך היא פוגשת מתרגלים רבים. כל שיחה חושפת טקסים פשוטים לכאורה, אך בעלי עומק בלתי נתפס, שעברו אליה בירושה. טבעם של החיים. למה אנחנו נולדים? למה אנחנו מתים? מהו שינוי? והזרימה המתמדת של בינות החיים היא אחת .... קבועה, בלתי משתנית, ללא תנועה?

HOLI INDIAN FESTIVAL OF COLORS

HOLI FESTIVAL OF COLORS IN INDIA

Getty Images

How Holi Got Its NameIn days of yore, there were communities of cannibals in India. They caused much havoc. They threatened the lives of many innocent people. One of them was Holika or Putana. She took immense delight in devouring children. Sri Krishna destroyed her and thus saved the little children. Even today, the effigy or figure of Holika is burnt in the fire. This is the origin of the great festival of Holi.

Why Holi is Celebrated in SpringIt begins about ten days before the full moon of the month Phalgun (February-March), but is usually only observed for the last three or four days, terminating with the full moon. This is the spring festival of the Hindus. In the spring season all the trees are filled with sweet-smelling flowers. They all proclaim the glory and everlasting beauty of God. They inspire you with hope, joy and a new life, and stir you on to find out the creator and the inner dweller, who is hiding Himself in these forms.

On the festival day, people clean their homes, remove all dirty articles from around the house and burn them. Disease-breeding bacteria are thereby destroyed. The sanitary condition of the locality is improved. On the last day of Holi, people take a little fire from this bonfire to their homes. They believe that their homes will be rendered pure, and their bodies free from disease.

The Legend of HolikaAnother legend has it that once upon a time an old woman's grandchild was to be sacrificed to a female demon named Holika. A Sadhu advised that abuse and foul language would subdue Holika. The old woman collected many children and made them abuse Holika in foul language. The demon fell dead on the ground. The children then made a bonfire of her remains.

The Story of PrahladConnected to this legend of the demon Holika is Bhakta Prahlad's devotion to Lord Narayana, and his subsequent escape from death at the hands of Holika. Prahlad's father, Hiranyakashipu, punished him in a variety of ways to change his devotional mind and make him worldly-minded. He failed in his attempts. At last he ordered his sister, Holika, who had a boon to remain unburnt even in fire, to take Prahlad on her lap and enter into the blazing flames. Holika did so. She vanished, but Prahlad remained untouched and laughing. He was not affected by the fire on account of the Grace of Lord Vishnu.

This same scene is enacted every year to remind people that those who love God shall be saved, and they that torture the devotee of God shall be reduced to ashes. When Holika was burnt, people abused her and sang the glories of the Lord and of His great devotee, Prahlad. In imitation of that, people even today use abusive language, but unfortunately forget to sing the praises of the Lord and His devotee!

Holi is also the Burning of DesiresHoli is known by the name of Kamadahana in South India, the day on which Cupid was burnt by Lord Shiva.

A Festival that Unites Us AllThe social element during Holi is the uniting or "embracing" of the great and the small, of the rich and the poor. It is also the uniting of equals. The festival teaches us to "let the dead bury the dead". We should forget the outgoing year's ill-feelings and begin the new year with feelings of love, sympathy, co-operation and equality with all. We should try to feel this oneness or unity with the Self also.

The Real Spirit of HoliHoli also means "sacrifice". Burn all the impurities of the mind, such as egoism, vanity and lust, through the fire of devotion and knowledge. Ignite cosmic love, mercy, generosity, selflessness, truthfulness and purity through the fire of Yogic practice. This is the real spirit of Holi. Rise from the mire of stupidity and absurdity and dive deep into the ocean of divinity.

Base on Swami Sivananda's teachings in “Hindu Fasts and Festivals” published by the Divine Life Society.

TEA IN THE HIMALAYA ** תה בהימלאיה ** TÉ EN LAS HIMALAYAS

It's winter and its cold outside. You are enjoying a hot cup of tea...

Next time you have your tea, remember all the work and process it takes, from the Himalaya, until your cup...
In order for you to be able to enjoy your cup of tea at home a lot of work is done, most of it is made by hand and by women...

Enjoy the images that shows the process.
In life we need to give time to every change and every process.
Be patient. 
All will arrive at the correct moment. Pray...

La próxima vez que tomes un té, recuerda todo el trabajo y el proceso que se necesita, desde las montañas del Himalaya, hasta tu taza ... Para que tú puedas disfrutar de tu taza de té en casa, un montón de trabajo tiene que ser elaborado, la mayoría manualmente y por mujeres ...

Disfruta de las imágenes que representan el proceso. 

En la vida hay que darle tiempo a cada cambio, a cada proceso. Sé paciente. Todo llegará en su momento. Orar

חורף, קר בחוץ, את ניהנת מכוס תה חם ...

בפעם הבאה שאת שותה כוס תה חם, זיכרי את כל העבודה הנדרשת והתהליך, מהרי ההימלאיה,                   עד הכוס שלך ...  על מנת שתוכלי ליהנות מכוס התה שלך בבית, נדרשת עבודה רבה ותהליך ארוך, אשר רובו נעשה בעבודת יד...

מזמינה אותך ליהנות מהתמונות אשר מציגות את התהליך.
בחיים אנו נדרשות לתת זמן לכל שינוי, לכל תהליך. היי סובלנית. כל דבר יגיעו בזמן הנכון. הודייה

Imiges; IP

viaje / India / viajes mujeres India / viaje por medida / viajes personalizados / viajes pareja / mujer / rutas / itinerario 

Rangoli designs for Diwali *** El Rangoli para Diwali *** רנגולי לדיוואלי ***

El Rangoli para Diwali 

El rangoli también conocida como kolam es un tipo de arte folclórico de la India. Se denomina rangoli a una serie de diseños decorativos realizados en los pisos de las salas de estar y patios durante los festivales hindúes. El objetivo es que sean zonas de bienvenida sagradas para las deidades hindúes. La tradición de estos símbolos antiguos ha pasado de generación en generación, manteniéndose viva esta forma de arte y tradición. Los patrones se crean con materiales tales como arroz coloreado, harina seca, arena (coloreada) y hasta pétalos de flores. 

El rangoli no es solo una forma de decoración pero se afirma que el mismo reduce la energía negativa y aumenta la positiva en aquellos sitios donde se lo ubica. El rangoli aporta un elemento decorativo a la vez que se cree que trae buena suerte. Los diseños y motivos son variados reflejando distintas tradiciones y el folklore característicos de cada región. Tradicionalmente lo realizan las mujeres. generalmente esta práctica se realiza con motivo de festivales, ocasiones auspiciosas, celebraciones de casamientos y otras conmemoraciones o festividades similares.

רנגולי לדיוואלי

הדיוואלי (Diwali), בתרגום ישיר: “שורה של נרות”, מכונה “חג האורות”, והוא אחד החגים החשובים למאות מיליוני הינדים, ג’היינים וסיקים. נכון, גם בישראל חוגגים את חנוכה – חג האורים, אך בגרסה ההודית, בסוף אוקטובר־אמצע נובמבר, הדמיון מתפרע והשגרה הופכת למשך כמה ימים לצבעונית ולרועשת במיוחד. ציור הרנגולי והקולם היא מסורת עתיקה הנהוגה בהודו. בזריחה יוצאת האישה  לטאטא ולשטוף את הכניסה לבית כדי להכין את הבית ליום החדש. כשהכניסה מוכנה, היא לוקחת חופן של קמח אורז ובעזרת תבנית של נקודות היא מציירת את הקולם. גם הקולם וגם הרנגולי הם ציורים סימטריים והרבה פעמים ברנגולי מופיעים אלמנטים מהטבע.

את הקולאם מציירות מדי בוקר מיליוני נשים הודיות כדי להביא שגשוג לביתם. כיוון שהציור מונח על מפתן הבית, הוא נפגע במהלך היום מגשם ורוח וכן מאנשים שהולכים עליו ובבוקר שלמחרת אחת מנשות הבית תנקה את מפתן הבית ותצייר ציור חדש על גבי המפתן הלח מהניקיון, דבר שמייצב את הציור הבא. לעתים משתמשים גם בגללי פרות לצורך הציור מתוך אמונה כי יש להם תכונות אנטיספטיות. בגלל צבעם הם יוצרים ניגודיות אל מול הצבע הבהיר של הקמח.‏ השימוש בקמח אורז בציור הקולאם נועד למשוך נמלים, ציפורים וחיות קטנות אחרות אל פתח הבית, ובכך מזמינים אותם אל חיי היום יום מתוך תפיסה של דו קיום הרמוני עם היקום. המעשה מקושר לאלה לקשמי, היא אלת השגשוג. משמעות השימוש בצורות סגורות, על פי המסורת, מונע באופן סמלי מהרוחות הרעות להיכנס אל הבית.

בעבר, היכולת ליצור צורות אלו במשיכת קולמוס (באמצעות קו אחד) הייתה מקור גאווה. את הציור היו מכינים גם מאבקת אבנים לבנות. במהלך חודש מרגאזהי היו מציירים קולאם גדול ממדים על גבי הדרך. הצורות השונות של הקולאם נובעים ממקורות השראה פילוסופיים, דתיים ועוד. מוטיבים שונים יכולים לכלול דגים וציפורים המשקפים את האחדות של האדם והחי. בנוסף, ניתן לראות שימוש בסימנים של השמש, הירח וכוכבים שונים. הדפוסים השונים נלמדים ומועברים מאם לבת. ציורי קולאם גדולים במיוחד מאפיינים אירועים מיוחדים כמו חתונה, וכן העברת מסרים, והבעת תודה לאלים. באירועים מיוחדים נעשה שימוש גם בגיר ובלבנים אדומות, וכן בקמח אורז מעורבב עם משחת-אורז ועם צבעים ופרחים.

Rangoli designs for DiwaliDrawing rangoli is a tradition that has been passed on from many generations. Initially the diwali rangoli designs were drawn with rice flour, so small birds, insects etc can feed on them. Nowadays diwali rangoli has become an art, many competitions are held throughout India to inspire the young and the old. 

Rangoli, also known as kolam or Muggu, is a folk art from India in which patterns are created on the floor in living rooms or courtyards using materials such as colored rice, dry flour, colored sand or flower petals. It is usually made during Diwali(Deepawali), Onam, Pongal and other Indian festivals. They are meant to be sacred welcoming areas for the Hindu deities generation to the next, keeping both the art form and the tradition alive. The purpose of rangoli is decoration, and it is thought to bring good luck. Design depictions may also vary as they reflect traditions, folklore and practices that are unique to each area. It is traditionally done by women. Generally, this practice is showcased during occasions such as festivals, auspicious observances, marriage celebrations and other similar milestones and gatherings.

Rangoli designs can be simple geometric shapes, deity impressions, or flower and petal shapes (appropriate for the given celebrations), but they can also be very elaborate designs crafted by numerous people. The base material is usually dry or wet granulated rice or dry flour, to which sindoor (vermilion), haldi (turmeric) and other natural colors can be added. Other materials include colored sand and even flowers and petals, as in the case of flower rangolis.

REUTERS - Insiya Syed, Amit Dave, Roy Madhur, Andrea De Silva, Mukesh Gupta, Punit Paranjpe, Rupak De Chowdhuri, Punit Paranjpe, Ajay Verma. 

Tags: Turismo femenino, mujeres viajeras, organización de viajes, viajes mujeres, viaje mujer India, viajes mujeres India, viajar sola, grupo mujeres, viajes organizados mujeres, encuentros de mujeres, viajes a medida India, viajes personalizados India.

El saludo al sol de Modi

Narendra Modi, primer ministro de India, se levanta cada día a las cuatro y media de la mañana para practicar yoga. Lo hace durante una hora, para después ponerse al día con las noticias y volver a su retiro a meditar, según cuentan su biógrafo Nilanjan Mukhopadhyay y la revista Mint. Esa es su rutina diaria. Da igual si tiene que viajar o le espera una agenda apretada de reuniones y visitas. De hecho, el propio Modi, cuando aún gobernaba en el Estado de Gujarat, al oeste de India, aseguraba en una charla online con ciudadanos, a través de Google y su página web, que se mantenía fresco gracias a la práctica del yoga y el pranayama, es decir, ejercicios que enseñan a respirar, aunque los doctores siempre le recomendasen dormir más horas al día, ya que no lo hace más de cinco.

Conociendo la filosofía de vida del líder del partido nacionalista hindú BJP, de 63 años, no resulta descabellada la decisión que tomó el pasado 9 de noviembre: la de relanzar una secretaría de Estado dedicada al yoga y la medicina tradicional. El departamento se había creado bajo el amparo del Ministerio de Sanidad en 1995, y desde 2003 se renombró AYUSH, siglas que responden a ayurveda, yoga, unani, siddha y homeopatía en inglés. La remodelación de este departamento se encuadra en el primer cambio de Gobierno de Modi, que llegó al poder el pasado mayo, con la ampliación de 45 a 66 nuevos ministros, haciendo cambios especialmente relevantes en Defensa y Fomento.

La creación de esta secretaría no es el único gesto que ha tenido el primer ministro indio a favor de la práctica de esta filosofía. Firme defensor de los remedios y ejercicios de salud indios, Modi hizo un llamamiento a la creación de un día internacional del yoga durante su primer discurso en Naciones Unidas, el pasado septiembre; incluso habló de sus beneficios: “El yoga no debe ser solo un ejercicio, sino que debe ser un medio para conectar con el mundo y la naturaleza”, además de añadir que puede ayudar “en la lucha contra el cambio climático”. En su encuentro con el presidente de EE UU, Barack Obama, también tuvo buenas palabras para su práctica. Igualmente, ha recibido el apoyo de la Unión Europea, que respalda la proclamación de ese día internacional, tal y como reconoció su presidente, Herman Van Rompuy, tras la celebración de la reunión del G20 en Australia.

“Este es nuestro sistema y no ha recibido suficiente protagonismo. Lo llevaremos a las masas”, ha afirmado estos días el recién nombrado responsable de la nueva secretaría, Shripad Naik. La medicina ayurvédica y otras tradicionales están muy extendidas en las zonas rurales de India, pero el yoga tiene un enorme seguimiento tanto en India como en Occidente. Las voces críticas que han cuestionado la eficacia de los remedios tradicionales frente a la medicina moderna también han llegado a oídos del primer ministro indio. Modi sostiene que los medicamentos convencionales y ayurvédicos no son excluyentes. “Hay necesidad de una mayor conciencia sobre la medicina tradicional. No puede limitarse solo al médico; nuestros ancestros hicieron de la buena salud parte de la vida”, aseguró.

En su primer discurso en la ONU, pidió que se instaure el día mundial de esta disciplina

Pero detrás de esta medida no solo hay espiritualidad. La formación de esta institución coincide con el anuncio del Gobierno de establecer una regulación sobre los medicamentos tradicionales. El país quiere expandir su presencia en el mercado global de medicina alternativa, que tiene un valor aproximado de 80.000 millones de euros, según la agencia Reuters. El Gobierno asignó unos 139 millones para el desarrollo y promoción de los sistemas de salud tradicionales. Sin duda, el éxito de esta secretaría va a depender de la asignación presupuestaria que el Ejecutivo indio le destine. Y para eso hace falta tiempo y esfuerzo. El mismo que para convertirse en un buen yogui.

En cada viaje de mujeres de Mango Shape a India practicamos el yoga, lo saboreamos, para conocer  esta milenaria filosofía y tradición.

פסטיבל השמש ** La Fiesta del Sol ** The festival of the Sun

כיצד חגגה הודו את פסטיבל השמש

בפטיבל הצ'אה, הנמשך ארבעה ימים, מודים בני הדת ההינדית לאל השמש סוריה ולאלת הכוח צ'אטי מאי על החיות והאנרגיה שמספקת החמה.

Como ha vivido India la Fiesta del Sol

En el festival del Tcha, de una durada de cuatro días, que se ha celebrado a principios de noviembre,  los creyentes de la religión hindú agradecen a Suryia, el dios del sol y a la diosa del poder, la diosa Chati Mayi, por la energía viviente que brinde  el sol.

How did India lived the festival of the Sun 

In the Tcha festival, that last four days, the Hindu belevers thanks Suryia the sun god and the goddess of power Chatty May, for the vitality energy provided by the sun.

Tags: Turismo femenino, mujeres viajeras, organización de viajes, viajes mujeres, viaje mujer India, viajes mujeres India, viajar sola, grupo mujeres, viajes organizados mujeres, encuentros de mujeres, viajes a medida India, viajes personalizados India.

פסטיבל ההולי, פסטיבל ההוליקה, פסטיבל האביב ופסטיבל אהבה

הודו היא מדינת הפסטיבלים. כמעט בכל חודש מוצאים ההודים סיבה אחרת לחגוג ועובדה זו הופכת את שיגרת החיים בתת היבשת המרתקת הזו למעניינת הרבה יותר. מבין כל החגיגות יש כמה פסטיבלים בולטים במיוחד, ואם אתם מתכננים להגיע להודו בימי החגיגות מומלץ לא לפספס. 

הולי הוא אחד הפסטיבלים המפורסמים והפופולריים ביותר בהודו ובנפאל. הוא נחוג יום אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה בפברואר או מרץ ומציין את סוף החורף כסמל לניצחון הטוב על הרע. 

בכל מקדש הינדי בהודו נערך פסטיבל. בדרך כלל מוציאים החוצה ביום הפסטיבל את פסל האל הנמצא בתוככי המקדש, נושאים אותו על כפיים בתהלוכה ברחוב והמאמינים סוגדים לו. אלים ממין זכר נלקחים לעתים קרובות אל פסלי בנות זוגם, ושם משעשעים אותן בשירים, בריקודים ובמזמורי הלל כרצון לגשר על הפער ביניהם. דם של קורבנות מוגש כמנחה לאלות דוגמת קאלי ודורגא.

פסטיבל ההולי, או בשמו המלא ההוליקה, הוא אחד הפסטיבלים הגדולים בהודו ובנפאל, וללא ספק הצבעוני שבהם. הוא נחגג לקראת האביב, ומסמל את השחרור מן החורף. ההינדים חוגגים את פוריותה של האדמה ונפרדים מהחורף. בנוסף להיותו חג אביב, להולי יש גם משמעות דתית, והוא נועד להנציח אירועים מן המיתולוגיה ההודית.

ההולי נחגג על ידי בני דת ההינדו ובני הדת הסיקית, והוא שילוב של פסטיבל אביב החוגג את השחרור מן החורף, ובאופן סמלי גם את השחרור מן הצד האפל שלנו, פסטיבל אהבה, חג מדורות – מעיין ל"ג בעומר, מזכיר את פורים בצבעוניותו ואת שבועות במנהג התזת מים על עוברים ושבים.

המסורת בהודו, שלא כמו במערב, היא חלק בלתי נפרד מהתרבות ולכן כל בני הדת ההינדואיסטית והסיקית, המהווים את הרוב המשמעותי בהודו, ילדים, גברים, נשים וזקנים משתתפים בחגיגות הצבעוניות הללו.

מקורו של ההולי במיתולוגיה ההודית, עוד לפני תחילת הספירה הנוצרית. המיתולוגיה ההודית הענפה טומנת בחובה אינסוף סיפורי מעשיות וגבורה, ולכל חג, עיר, נהר ואבן מתלווים סיפורים המאדירים את כוחם של האלים הכל יכולים, מעצימים את כוחות הטוב ומספרים על נפילת כוחות הרשע. ממש כמו בסרט הודי טיפוסי, לכל סיפור סוף טוב ורומנטי. החיבור של התרבות ההודית לרעיון הזה הוא כל כך חזק ועתיק עד כדי כך שהם ממש חיים אותו.

הסיפור הפופולארי ביותר מספר על מלך השדים אשר חפץ בכוח ושררה אינסופיים. הוא דרש לקבל מעמד של אל, ודרש מנתיניו שיפסיקו להשתחוות לאל וישנו ויתחילו להשתחוות ולעבוד אותו במקום. בנו של המלך, אחד המאמינים המסורים ביותר של וישנו, מסרב לקבל את הגזרה וחוזר שוב ושוב בפני אביו על הטענה כי וישנו הוא האל החזק והעוצמתי ביותר. המלך, בכעסו הרב, רוצה להוציא להורג את בנו ומבקש מאחותו, השדה הוליקה, שתיקח אותו בידיו ותצעד איתו אל תוך להבות המדורה. השדה הוליקה אמורה להיות חסינה בפני אש, אך היא אינה יודעת כי חסינותה ברת תוקף רק אם היא צועדת לבדה אל המדורה. הוליקה נשרפת, וישנו מציל את בן המלך המאמין והמסור מן הלהבות והורג את אביו. הנסיך הצעיר והטוב יורש את הכתר והשקט חוזר לרחובות העיר.

כזכר לסיפור הזה, בגרסאותיו השונות והמשונות, מדליקים ההודים בתחילת הפסטיבל מדורות ולפידים המסמלים את שריפת היצרים, הרוע, הקנאה ויתר התכונות השליליות שמייצגים השדים, ומכאן גם שמו המלא של החג "הוליקה".

פסטיבל אביב 

סיפור נוסף המתקשר להולי הוא סיפור אהבתם וחתונתם של קרישנה ואהובתו ראדה ולכבודם מציין ההולי גם את יום האהבה ההינדואיסטי.

מספר ימים לפני הפסטיבל אוספים בכיכרות העיר ערמות עצים וענפים, ובערב לפני החג מדליקים מדורות ענק ורוקדים סביבן. לאחר טקסי האש מתחילות חגיגות הצבע ההמוניות, שיאו של הפסטיבל, המשלבות אבקות צבעוניות הנזרקות על כל עובר ושב, ואקדחי מים המשפריצים סילוני מים צבעוניים להשלמת המראה. 

קשה שלא להיסחף אחר תחושת החגיגה הכללית והצבעונית ששורה בזמן הפסטיבל, שנמשך בדרך כלל יומיים. המנהג הרווח ביותר הוא התזת אבקה בצבעים עזים המכונה גלאל, התזת מים צבעוניים על העוברים ושבים, והשלכת בלוני מים, וזאת משום שההינדים מאמינים שזהו הזמן לחגוג את הצבעים הרבים של האביב.

מעבר לכל אלה, מה שמיוחד באמת בהולי הוא שבירה, ולו ליום אחד, של המבנה החברתי הנוקשה וקירוב בין השכבות החברתיות השונות. בזמן ההולי אפשר לראות, באופן נדיר, גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, עשירים ועניים, בני קסטות שונות - כולם חוגגים בשמחה זה לצד זה. גם הכללים החברתיים המקובלים הופכים להיות רופפים יותר ביום הזה, כולם מרשים לעצמם להשתחרר ואף אחד לא מצפה להתנהגות מנומסת, למשל. 

"גנדי ג'איאנטי" יום חג לאומי בהודו לזכר מאהטמה גנדי - יום ללא אלימות

"התפילה היא המפתח של הבוקר והבריח של הערב."

(מאהטמה גנדי)

גנדי נמנה עם המנהיגים המוערכים ביותר במאה העשרים. הוא מוכר בהודו ובעולם כמהאטמה גנדי, "מהאטמה" בסנסקריט - "הנפש הגדולה", כינוי שניתן לו על ידי המשורר ר רבינדרנת טאגור. בהודו הוא מכונה גם "באפו", אבא בגוג'ראטית. הוא נחשב באופן רשמי לאבי האומה ההודית, ויום הולדתו, בשניים באוקטובר, מצוין מדי שנה כחג לאומי הודי בשם ""גנדי ג'איאנטי. ב - 2007, האו"ם הכריז  על ה-2  באוקטובר כיום הבינלאומי לאי אלימות.

אתמול, בדיוק לפני 145 שנים, ב- 2 באוקטובר 1869, נולד 

בגוג'אראת שבהודו הפילוסוף ולוחם החופש הדגול מהטמה גנדי. עד היום, מציינת הודו את יום הולדתו כאחד משלושת החגים החשובים ביותר. במסגרת החג, עולים לרגל אישים רמי דרג אל מקום שריפתו – ראג' גאת, אשר בדלהי, וברחבי המדינה מתקיימות עצרות המוניות בהן קוראים מכתבי הקודש, ושרים מזמורים לזכרו.

החגיגות לציון יום הולדתו של גנדי ברחבי הודו כוללות קישוט תמונות ופסלים שלו במחרוזות פרחים. אף שהחגיגות העיקריות מתרכזות סביב תפילות, הדלקת נרות והענקת זרי פרחים לתמונותיו ולפסליו הרבים של גנדי, מדינות שונות בהודו מוצאות דרכים מקוריות לחגוג יום זה. במאניפור שבצפון מזרח הודו, לדוגמה, לפני מספר שנים הוכרז יום זה כיום המוקדש כולו לניקיון, כהוקרה לחשיבות הרבה שייחס גנדי לשמירה על איכות הסביבה. המחשבה מאחורי השמירה על איכות הסביבה היא שסביבה נקייה מאפשרת למוח להישאר נקי גם כן. השנה, ראש ממשלת הודו, נהנדרה מודי, השיק את המבצע השאפתני "לנקות את הודו" שמתוכנן להמשך 5 שנים. אם הכל יתנהל כמתוכנן הודו תחגוג נקייה ביום הולדת 150 של גנדי.

נוסף לציון יום הולדתו של גנדי, ביום זה ישנו דגש מיוחד גם על יישום משנתו הפילוסופית והפצתה ברחבי המדינה. ביום זה נערכים אירועים, פעילויות וקמפיינים רבים על ידי ארגונים פרטיים וממשלתיים כאחד, שמטרתם לחנך את הדור החדש ואת הנוער לחיי סובלנות, לקבלת האחר, לאי אלימות ולדבקות באמת. גנדי השאיר אחריו רעיונות ועקרונות חשובים, ומוסכם כי יש לשמרם ולחנך את הדור הבא לפיהם. עיקרון ה־ ,Satyagraha אחיזה באמת  ועיקרון ה־, Ahimsa אי אלימות, הם העקרונות המרכזיים שלפיהם חי גנדי את חייו, ובחג זה קיימת הסכמה כללית כי יש לנסות וליישם עקרונות אלו עד תום.

מתוך אמונתו ב"סאטיאגרהא - "לדבוק באמת. הוא זיהה רעיון זה עם "כוח האמת" או "כוח הנשמה", הנובע מגרעין אישיותו הסובלנית ושוחרת השלום של האדם. לפי גנדי, רק הזדהות עם כוח זה עשויה להביא להגשמת מטרותיו של האדם, וכי כל נטייה אלימה - מקורה בשקר וסופה להיכשל. כאשר נשאל האם לא יכול אדם להרוג קוברה כדי להגן על ילד או על עצמו, השיב כי הוא אינו יכול להרוג קוברה מבלי להפר שניים מנדריו אי-פחד ואי-הריגה. "אני אעדיף לנסות להרגיע את הנחש על ידי גלי אהבה. אינני יכול להנמיך את הסטנדרטים שלי כדי להתאימם לנסיבות". השיב 

"במקום שבו קיימת אהבה קיימים חיים." (מאהטמה גנדי)