מחזור סיפורים הודים: כיצד קיבל גאנש ראש של פיל

מחזור סיפורים הודים:  כיצד קיבל גאנש ראש של פיל

לסיפור על ראש הפיל של גאנש, יש גרסאות שונות ומגוונות. בגרסה המקובלת ביותר, עיצבה פרווטי, אימו של גאנש, את גופו של הילד מהאבק שהסירה מגופה ואז הציבה אותו בכניסה לבית על מנת שאיש לא יפריע לה בזמן המיקלחת. כאשר הופיע שיווה, בעלה של פרווטי, הוא לא הכיר את הילד אשר לא נתן לו להיכנס לבית והגיב על ידי שריפת ראשו. לאחר שנודע לו כי הילד הוא בנו, חיפש שיווה, יחד עם שאר האלים, ראש חלופי לילד, עד שלבסוף מצאו ראש של פיל צעיר. כפיצוי, נתן שיווה לגאנש את תפקיד ראש משרתיו. בגרסה אחרת של הסיפור, הראתה פרווטי את תינוקה החדש לשיווה, אשר למראה פניו שרף את ראשו של התינוק. במצוות האל ברהמה החליף שיווה את ראשו השרוף של גנש בראש הראשון אותו מצא, ראש של פיל.

החוסר בחט אחד מוסבר גם הוא על ידי מיתוסים שונים. לפי אגדה אחת, (האווטר התגלמות מוחשית) השישי של,  וישנושנקרא פאראשורמה, הגיע יום אחד לבקר את שיווה אך נתקל בדרכו בגנש שחסם את הדרך. פאראשורמה זרק לעברו את הגרזן שלו וגנש, ביודעו שהגרזן נשלח אליו על ידי שיווה, התיר לו לכרות את אחד מחטיו. מיתוס אחר טוען שבשעת הכתיבה של המָהַאבּאראטַה )שהוכתבה לו על ידי ויאסה), נשברה הציפורן איתה כתב גנש את הטקסט. ובבהילות הכתיבה של דברי הקודש הוא כרת את חטו השמאלי כתחליף לעט השבור.

גנש ידוע כאומקרה, כיוון שגופו משקף את מנטרת האוֹם, בשל כך נתפס גנש כהתגלמותו של היקום כולו. ראש הפיל שלו מסמל את החוכמה והיופי של הפיל החזק אך העדין. כלי התחבורה שלו הוא עכבר, מה שמסמל את יכולתו לגלות כל סוד קיים. בחירתו בעכבר כבן לוויה מעידה בנוסף על צניעותו הרבה של גנש.

גנש הוא אל המזל, אל אחזקת הבית ואל הכתיבה. הוא נחשב למסיר מכשולים מאיימים ולכן נהוג לפנות אליו לפני ביצוע כל משימה בתפילה: אַוּם שְרִי גַאנֶשאַיה נַמַה -ברכו את שמו של גנש. הוא נחשב לרחום עד כדי כך שדי אך להיזכר בו כדי לקבל את בירכתו והגנתו.

פעם, כך מספר הטקסט, אישתו של שיווה (Shiva) – פרבטי (Paravati) – יצרה דמות של ילד מתוך הזיעה והשמן שניגר מגופה והפיחה בו רוח חיים. היא ביקשה מהילד שישמור על ביתה בזמן שהיא רחצה את גופה במימי הגנגס. כששיווה רצה להיכנס לבית שעליו הופקד הילד, חסם הילד את הכניסה בגופו. בפרץ של זעם כרת האל את ראשו של הילד.

משחזרה פרבטי לביתה ונתקלה בגופתו של ילדה, התמלאה היא בעצב ויגון. רחמיו של שיווה נכמרו עליה והוא הבטיח לה בתמורה להחליף את הראש החסר. הוא שלח את שליחיו לכל קצוות הארץ לחפש ראש מתאים. הוא נתן להם הוראה מפורשת: למצוא תינוק ישן שפונה לכיוון צפון ולקחת את ראשו. השליחים מצאו תינוק של פיל בתנוחה המתבקשת והביאו את הראש לשיווה שחיבר אותו לגופו של הילד המת. כך נוצר גנש – בנה של פרבטי, חצי אדם חצי פיל. ככל שעבר הזמן, שיווה חיבב את גנש יותר ויותר ויום אחד הפך אותו למנהיגם של ה ganas – משרתיו האישיים של שיווה. מאותו הרגע הם נקראו גאנאפטי. כך הילד בעל ראש הפיל קיבל את השם גנשה (בהודית Isha משמעותו מנהיג).